קבלת החלטות בתנאי אי וודאות

במאמר הקודם שלי הצעתי להיעזר במתמטיקה לצורך קבלת החלטות בתנאי אי וודאות. במאמר זה אציג מספר מודלים מתמטיים פשוטים שיעזרו לנו לקבל החלטות נכונות יותר בזמן קצר.

כל אחד מאתנו מקבל אלפי החלטות כל יום. במהלך יום העבודה שלנו אנו מקבלים מאות החלטות באופן שוטף החל מאיזה מוצר וכמה להזמין מהספק שלנו ועד החלטות גדולות והרות גורל כמו להיכנס לתחום עסקי חדש או לפתוח סניף. בגלל המספר העצום של ההחלטות אותן אנו מקבלים על בסיס יומי, כל שיפור, אפילו מזערי, בכמות ההחלטות הנכונות אותן אנו מקבלים יכול להביא לאורך זמן לשיפור דרמטי בביצועים העסקיים שלנו ואף בחיינו.

מחקרים רבים בתחום קבלת ההחלטות הוכיחו כי אופן קבלת ההחלטות שלנו מושפע מגורמים פסיכולוגיים, אישיותיים וחברתיים שמטים אותנו מלקבל החלטות שקולות ואובייקטיביות.

המטרה המרכזית של מאמר זה היא להציג מספר טכניקות פשוטות לקבלת החלטות כמה שיותר אובייקטיביות ולא תלויות ב"רעש לבן" - אלמנטים לא קשורים להחלטה שמשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות ומטים אותו.

להלן התהליך אותו אני מציע:

1. הגדרה, כמה שיותר מדויקת של הבעיה העומדת לפנינו, את האלטרנטיבות השונות לפתרון ואת לוחות הזמנים לקבלת ההחלטה.
2. איסוף כמה שיותר מידע על הבעיה ועל האלטרנטיבות. אפשר לעשות זאת מהאינטרנט, שיחות עם אנשים שעמדו בסיטואציה דומה או אנשי מקצוע בתחום. תקדישו זמן ואם צריך גם כסף לאיסוף המידע. אחת הבעיות המרכזיות בקבלת החלטות היא מחסור במידע רלוונטי.
3. הגדרת רמת הסיכון אותה אנו מוכנים לקחת. בהחלטות עסקיות הסיכון בד"כ שווה לכסף. כמה כסף אנו מוכנים או יכולים להשקיע, כמה כסף אנו מוכנים להפסיד ומה יקרה בתסריט הגרוע ביותר.
4. בניית עץ החלטה – נשתמש בעץ החלטה כאשר קיימות מספר דרכי פעולה אפשריות ויש השפעות גומלין ביניהן. בתהליך יצירת עץ ההחלטה ייווצרו מספר צמתי החלטה בין האלטרנטיבות השונות העומדות בפנינו. לבסוף, לכל ענף בעץ ההחלטה יש להצמיד את ההפסד (או העלות) ואת הרווח הנובעים ממנו ואם אפשר גם את ההסתברויות לכך. אם אנו לא יכולים לקבוע הסתברויות אנו יוצאים מנקודת הנחה כי לכל אפשרות יש הסתברות דומה לקרות.
5. אני מציע לא ליצור יותר משלוש חלופות אפשריות לכל החלטה. מעבר למספר הזה תהליך ההחלטה מתחיל להיות מורכב ולא שימושי ללא כלים מתמטיים.
6. על התהליך להיות כתוב. כשאנחנו כותבים אנחנו נוטים להיות יותר רציונאליים ובעלי יכולת גבוהה יותר של ביקורת וניתוח ביחס לנושא הכתיבה.

עכשיו ברצוני להציג מספר אסטרטגיות לקבלת ההחלטה, כל אחד יבחר את האסטרטגיה המתאימה לו ולנושא ההחלטה:

1. אוהב סיכון (max max) – לבחור את האפשרות שבה הכפלת ההסתברות (אם יש) ברווח הפוטנציאלי נותנת את המספר הגבוה ביותר. נבחר את האפשרות שנותנת לנו את הרווח הגבוה ביותר.
2. שונא סיכון (min min) – נבחר את האפשרות שבה ההפסד כפול ההסתברות שלו (אם יש)  נותנת את המספר הנמוך ביותר. נבחר את האפשרות שנותנת לנו את ההפסד הנמוך ביותר.
3. התוחלת min max)) – התוצאה שיוצאת מהכפלת הרווח בהסתברות שלו פחות ההפסד וההסתברות שלו, של כל אפשרות. נבחר באפשרות בה התוצאה שמתקבלת תהייה הגבוה ביותר. אם אין לנו הסתברויות, אז פשוט נחסיר את ההפסד מהרווח ונבחר את האפשרות שתוצאתה היא הגבוהה ביותר. נבחר את האפשרות שמציעה את היחס הטוב ביותר בין רווח להפסד.

כמובן שבעזרת שימוש במודלים מתמטיים נוכל להקיף הרבה יותר אפשרויות ולהתייחס לגורמים רבים יותר אשר יכולים להשפיע על ההחלטה, אבל השיטה שהצגתי היא הרבה יותר יעילה מאשר קבלת החלטות רגילה.

המון בהצלחה

יגאל ספיר, מנכ"ל אלסר